מפגש משתק מהסוג השלישי במצפה רמון , יולי 2012 PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
שלישי, 23 אוקטובר 2012 08:51

מפגש משתק מהסוג השלישי במצפה רמון

האירוע התרחש באכסניית נוער במצפה רמון ביום 13.5.95 בליל שישי. באותו לילה שהו אהובה כהן וחברתה אלונה בחדר 304 באכסניה.

"במהלך הלילה שמעתי קול רך ומתמשך שקרא לי לקום. בקול הדהד בתוך ראשי למרות שישנתי שינה עמוקה. הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה הייתה 03:38. אין זה הרגל אצלי לקום באמצע הלילה ולבדוק מה השעה. החלון והתריס היו סגורים בגלל הקור ששרר בחוץ, אולם בתוך החדר היה מעט אור שהספיק לי לראות היטב את השעון. חברתי אלונה שכבה במיטה בעיניים פקוחות לרווחה, העיניים היו פקוחות בצורה לא טבעית וניכרה בהם בהלה. פתחתי את החלון ואת התריס, הירח היה כמעט מלא לגמרי והאיר את מרכז המבקרים בצד השמאלי של החלון. בצד ימין ראיתי משהו שנראה כמו עוגה שכולה מוארת באורות כחולים ולבנים ומלמעלה אדומים, היה לה נפח גדול בסביבות 50 מטר או יותר והיא פלטה אור לבן בוהק אך לא מסנוור".

"תחילה חשבתי שזה מגדל שמואר על מנת שמטוסים לא יתקלו בו וחזרתי למיטה. אולם מיד אחר כך זינקתי חזרה לחלון- ושוב הסתכלתי ואז תפסתי מה ראיתי. לדעתי זו הייתה חללית אם. אני זוכרת שאמרתי לעצמי: O.K, זה בסדר, זה רק עב"ם" וחזרתי לישון באדישות".

"ב-06:30 התעוררתי, הכל היה טרי לי בראש והאזור היה מואר היטב באור שמש. לא היה דבר בשמיים והיכן שהיית החללית לא היה דבר, היה רק המכתש. אלונה הייתה ערה לחלוטין ותקפה אותי ישר אחרי שקמתי , היא אמרה "חתיכת... אני ידעתי מה היה בחוץ, איך את בתור חברה,היודעת שמעולם לא ראיתי, איך לא הרמת אותי מהמיטה? ראיתי אותך מסתכלת בחלון ובשעון".

"אמרתי לה שהיא הייתה ערה ושהיא לא נכה ושהיא יכולה לקום בעצמה ואז היא התפרצה אלי בכעס ואמרה: "את יודעת מה זה להיות משותקת במיטה כאילו אין לך שרירים- רציתי לצעוק ולקרוא לך- ולא יצא לי קול מהגרון- את יודעת מה התחושה להיות משותקת לגמרי עם ראש צלול!". "ואז שאלתי אותה "למה את חושבת שיכלתי להרים אותך אם שיתקו אותך?".

"היא הוסיפה וסיפרה וספרה לי שראתה שעמדתי מול החלון הפתוח, הרמתי ידיים למעלה ובחיוך אמרתי "קריסמרס הגיעה, קריסמרס הגיעה".

"אחרי שבוע, אלונה לא זכרה כלום מהאירוע, היא רק זכרה שהיה משהו ותו לא. מסתבר שראיתי את החללית במבט מלמעלה למטה, היות וראיתי אורות אדומים מלמעלה ואת צידה הפנימי. (החללית הייתה בעומק המכתש בגובה נמוך יותר מהאכסניה)".

"לאחר כעשרה ימים,בבית, דיממתי מהאף ומהאוזן הימנית למרות שלא הייתה לי דלקת אוזניים ולא סבלתי מדלקות אוזניים כרוניות מעולם". 

עדכון אחרון בתאריך שלישי, 23 אוקטובר 2012 08:53