המקור החוצני של הדת היהודית

אבי גרייף

הדברים המובאים בזה מבוססים על ספר חדש שיצא השנה, הנשען על למעלה מ-350 מקורות, המביא ומאיר ממצאים עכשוויים ממגילות מדבר יהודה. הספר ששמו “זכרון ונשיה” נכתב על ידי רחל אליאור, פרופסור למחשבת ישראל למיסטיקה יהודית, באוניברסיטה העיברית.

הממצאים החדשים שמקורם במגילות מדבר יהודה עשויים לפרש את מהלכי ההיסטוריה, של עמנו מימי קדם ועד עתה.

על פי הספרים החיצוניים והממצאים העכשוויים מהמגילות, מתברר כי במקורה הייתה הדת היהודית מבוססת על מידע שקיבל חנוך בן ורד ישירות מחוצנים (“מלאכים”). אליהם נלקח ואצלם רשם מידע על ספרים שאותם לקח איתו ואשר אוכסנו בבית המקדש (ע’מ 167, שורה 15).

על פי הרשום בספרים האלו, ניהלו הלוויים את ציוויי הדת והפולחן במקדש במשך כאלף שנים. בזכות קיום ציווי החוצנים זכה העם, להגנתם והתקיים בארצו.

מאז סוף המאה השישית לפני הספירה, החל תהליך של התרחקות מהמסורת הקדומה ואימוץ מנהגים והלכות שמקורם אנושי. בין היתר בוטל מנין העיתים, שהנחילו החוצנים המבוסס על תנועת השמש, ובמקומו אומץ מנין הירח שנהוג עד ימינו. נטישת הציוויים הקדומים הביא לעזיבת החוצנים ולאובדן ההגנה שסיפקו לעם היהודי.

אפשר להבין כי אותו האובדן הוא שהביא לחורבן, לגלות ולשואה. הספר “זיכרון ונשיה” יצא בהוצאת מכון ואן ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד.