מובא בזה הראיון עם הטייס הבלגי שרדף אחרי העב”ם המשולש שכמותו נראו רבים במהלך גל ההופעות

מעל בלגיה במהלך השנים 1989-1992.

הארוע הנידון ארע ב30.3.90.שם הטייס המרואיין קומנדר איב מילברגס ששירת בעת האירוע בבסיס בואושן הסמוך לעיר דודון.

והרי עדותו ; ”התחלתי את משמרתי כתורן בשעה 20.30 כרגיל, בדיר התת קרקעי של הכנף הטקטית מס. 1 של חיל האוויר הבלגי, מקום שחנו שני מטוסי קרב מסוג E16 F פלקון החמושים ומוכנים להמראה תוך 10 דקות ביום ובלילה. הטייס השני שהיה איתי היה רודי וורהיט בן ה-25.

בשעה 22.00 בעת היותנו בחדר הצפיה בטלויזיה, קבלתי הודעה בטלפון מקצין במפקדת הבסיס שביקש שאצא החוצה כי יש משהו משונה בכיוון לוון אמר ‘ תגיד לי אם אתה רואה משהו ‘.יצאנו החוצה אבל לא ראינו דבר.

הטלפונים הבאים נעשו דחופים יותר ויותר משום שמתחנת המכ”ם בגלון הבחינו באות מכ”ם לא מזוהה מעל לאזור דרבן שנמצא כחמישה ק”מ מהבסיס שלנו . תוך שאינסטינקטיבית אנו לובשים את חליפות הטייס הופעלה האזעקה בבסיס. השעה הייתה חצות 04 כשרצנו לעבר המטוסים. ביצענו נוהל בדיקת מערכות הטייס והחימוש שכלל תותח 20 מ”מ וטילי סיידוינדר. תוך הגילגול לעבר מסלול ההמראה קיבלתי אישור ומינוי כמוביל הסיור.

בחצות וחמש דקות המראנו האחד לאחר השני מהמסלול של בוושן ויצרנו מבנה קרבי לפי הוראותיו של פקוח הטייס.

למרות החשכה הייתה הראות טובה. ניתן היה לראות בבירור עד למרחק שבין 8 ל15 ק”מ.כל הזמן הבטתי על מסך המכ”ם שבמטוס. עליו ראיתי עצם מסתורי בכיוון צפון מערב שהמרחק שלו אלינו השתנה כל הזמן ובמהירות. ואילו המכ”ם הקרקעי כן הבחין בו אבל לסירוגין.

ניסינו ליצור קשר עין עם העב”ם בסיוע הכוונתו הכללית של קצין ההגנה האווירית.

הבחנתי במטרה שנעה על מסך המכ”ם בלבד בקצב קבוע. גובה העב”ם היה משתנה באופן מיידי.

לא ראיתי דבר אבל חשבתי לעצמי שהעצם נע לכיוונים שונים ונראה כאילו הוא חג סביב למטוסנו, בתחילה מכיוון צפון מערב ואח”כ ממזרח ולבסוף, מדרום. תוך שינויי כיוון.השעה הייתה 15 דקות לאחר חצות כשאות המכ”ם המסתורי התרומם לגובה של 4500 מ’ ישר לפנינו ובהמשך שינה כיוון וטס ישר לעבר הקרקע. אז ראיתי מקור של אור על הקרקע. מבדיקה התברר שאלה היו להבות ואורות אזהרה של בתי זיקוק שהיו מתחת לעננים.

המשימה קרבה אל סופה. לא נתקבלו אותות מכם נוספים. ביקשו מפקוח גלון שנבצע סיור בכיוון העיר גלון החדשה. לא הבחינו בדבר למרות הלילה הבהיר.

השעה הייתה 1.10 כשהתכוננו לנחיתה. כשבחננו בהיותנו על הקרקע על מסך המגנטוסקופ ראינו את תוצאות המרדף הלילי.

חשנו החמצה מסוימת כי חזרנו אך עם תמונות מכ”ם ספורות. עד היום אני לא מסוגל להסביר לעצמי מה הייתה טיבה של החוויה שחוויתי באותו הלילה המפורסם. עכשיו אני פתוח ומוכן לקבל כל השערה והסבר. עדיין אני מצטער שלא ראיתי דבר במו עיני ”.

המקור ביטאון מס. 21 מאוקטובר 1998.