שני, 09 אוגוסט 2010 18:00
חטיפות , נקודת המבט של ילד
מקרה זה פורסם בביטאון 61 מאוקטובר 2008 . נחקר ונכתב ע”י ההיפנוטרפיסט והיועץ למצבי טראומה מארה”ב סי.לייט קולבר. הוא ואשתו חקרו במשך שנתיים את נושא החטיפות. הם גם הקימו קבוצת תמיכה לנפגעי חטיפה.
קולבר לא משתמש בהיפנוזה בטיפולו במצבי לחץ אצל ילדים כיוון שגם למבוגרים קשה למזג את אירוע החטיפה עם חייהם. משום כך הוא מעדיף לעבוד עם זכרונות הילדים ברמת ההכרה בלבד.
פטר, הילד שמקרהו יתואר בזה, בן 10,אוהב לשחק בטבע, לומד קרטה, פטר ילד נבון ובעל חוש הומור.
נהג לאורך שנים לאמר לאימו שהינו חוצן. את חוויותיו עם החוצנים הגדיר לעיתים כחלומות ולרוב בארועים שארעו במציאות. אימו העובדת בסוכנות ממשלתית הבינה רק לאחרונה שגם היא חווה ארועי חטיפה במהלך חייה, שבעבר הסבירה אותם לעצמה כקשורים לעולם הרוחות.
לפטר אחות מבוגרת שנראה שגם היא חווה ארועים הקשורים לתופעה אבל היא מסרבת לחקרן.
פטר מסר שהתנסויותיו החלו בגיל שבין ארבע לחמש.
את החוצנים (כך הוא מכנה אותם) הוא מתאר כבעלי עור בצבע כחול כהה,ראשים גדולים, חסרי אזניים שלהם פה קטן עיניים מלוכסנות צהובות, צווארם קצר, זרועותיהם הארוכות מגיעות עד לברכיהם, להם חמש אצבעות ארוכות, גופם רזה מאד, עצמותיהם בולטות, במיוחד עצמות הצלעות עד שאפשר להבחין בחיבורי המפרקים והעצמות. לדבריו ” נראים כמו לטאות ”.
החוצנים דומים פרט לאחד שגבוה יותר שעליו אומר פטר ” הוא אשר אומר לי לאן ללכת…הוא מין
מנהיג ” . פטר מוסיף שאין להם בגדים ושהם ” ידידותיים ” ו ” סקרנים ” . בעניין מינם הוא אמר ” זה לא נראה כשמסתכלים עליהם…זה ,פשוט , אתה יודע ” .
החוצנים מתקשרים איתו בדרך של טפיחה על הכתף והצבעה על המקום שעליו להגיע. הוא מוסר שהם משמיעים קולות בעת שהם מתקשרים ביניהם או שאיתו. אין הוא מבין את שפתם . לדבריו ; הם מדברים באופן מוזר… אבל הם ממש נחמדים ” . משום מה, אחרי שהם טופחים על כתפו הוא מבין את מה שהם רוצים ממנו.
הוא מכנה את המקום שאליו הוא נלקח- ” ספריה ” . שהנו חדר מעוגל ” עם ספרים בכל מקום שבאמצעו מין שולחן או ספסל. בצידו האחד יש ספרים בשפה האנגלית.ובצידו השני נמצאים ספרים בשפות אחרות.לא ברור האם הם ספרים של האנושות או של חוצנים ”. הוא לא הורשה אף פעם לגשת אליהם.
לספריה תיקרה בצבע כחול אפור. בעניין התאורה סיפר ; ” יש תמיד מספיק אור בשביל לראות, אבל אי אפשר לדעת מאיפה האור מגיע ” .
פטר מספר שהספרים עוסקים 1 ” באדמה…בפלנטה שלנו… בטבע של האנשים ” . זכר נושאי מהספרים כמו ; האדמה, משהו על החיים… מאדים, האם יש עליו צמחיה… האדמה והסביבה שלה…הטבע וקרינת האוזון ”. הוא סיפר שהובא אל החדר הזה בשביל לקרוא כשהחוצנים מסתכלים ועוקבים אחריו.
פטר זכר שלספריה יציאות נוספות. אחת המובילה ל ” חדר הצהוב ” ואחרת המכונה על ידיו כ ” חדר הלבן ” .הסביר שכל פעם פתחום אליהם דלת נבע מתוכן אור בוהק לבן או צהוב שחדר אל הספרייה.
אישית לא נכנס מעולם אל אותם החדרים אבל ראה שהחוצנים מרבים להיכנס ולצאת מהם.
המפגשים של פטר התקיימו פעם לחודש בערך. פעמים רבות ניתנו לו צעצועים שונים. סיפר שביניהם היה משחק מעוגל שהיה עליו למקם חלקים למקומם שכלל צורות וצבעים. בזמן ששיחק בו ניצפה ע”י החוצנים שנראו כבודקים את תבונתו.
בדרך כלל נלקח אל ספינת החוצנים מחדרו וכאשר היה בחוץ ידע שעליו להיכנס אליו כדי להילקח ואז ידע שימצא את עצמו בספריה. בסיום המפגש היה מוצא עצמו בחדרו . למרות שניראה היה שחלפו מספר שעות כשחזר לא התרחש שום אבדן זמן. משום כך לא הרגישו חבריו בהעדרו והמשחקים המשותפים נמשכו ללא הפרעה.
פעם כששיחק בחוץ עם חבריו באקדח מים הוזמן להיכנס אל חדרו כדי להילקח. אז ראה אור מסנוור ובוהק שהבזיק שלש פעמים ש ” האיר את הכול מסביב ” . אח”כ מצא עצמו בסיפריה. אז נזכר שאקדח המים נותר בכיסו. הוציא אותו והתיז מים על החוצן הגבוה.בתגובה הוא צרח החל לרעוד וברח לעבר
” החדר הצהוב ” . בהמשך החוצנים נרגעו ובקשו ממנו לשבת . פטר רצה להסביר להם שבסה”כ שיחק
ולא התכוון להרע ושבאקדח היו רק מים אבל לא הספיק ומצא את עצמו שוב בחדרו ושם גילה שהשעה הייתה מאוחרת ושחבריו עזבו. כנראה שאז לא בוצעה ” עצירת הזמן ” .
לפטר ידוע שגם אימו נחטפת למרות שמעולם לא דיברה איתו על כך. הוא זוכר מיקרה שחוותה מיפגש אשר הותיר אותה מזועזעת.
קולבר שוחח איתה והבין שאינה מרוצה ממצבה ומודאגת מכך שבנה קרבן לחטיפות.
להערכתו של פטר נמצאים החוצנים פה בשביל להציל את הארץ ופלנטות אחרות מסכנות. לכך הגיע על סמך הספרים שקרא אשר עוסקים באסונות ובבעיות הסביבה.
במהלך עבודתו למד קולבר שקיימים מקרים רבים ” שקבוצות של ילדים היו יחדיו אצל החוצנים שם הם הודרכו ולמדו על בעיות הסביבה. כן הבין שביכולת החוצנים לשלוט בזמן.
מיקרה נוסף של חטיפת ילד פורסם בביטאון מס. 54 מינואר 2007.
הארוע התרחש בתאריך 2.8.1930 , במטסוימה שביפן.
וורב אמנקה בן החמש נלקח ע”י שני יצורים גבוהים אל תוכו של כלי עגול גדול (העב”ם ניצפה זמן מה קודם לכן ע”י נער כשהוא טס מעל לכפרו) בתוכו פגש יצורים גבוהים במיוחד, שלהם ”תסרוקת קארה ”,
אשר היו לבושים במין שמלות ארוכות. כן היה שם יצור נמוך יותר הדומה לאדם.
הילד הוטס למקום שראה לווייתנים. שנה בדיוק לאחר מפגש זה חווה מפגש שני שבמהלכו נלקח אל הפירמידות ונאמר לו שהינו ”בנו של אברהם ” .