תושבת הצפון שאמרה;” אני לא מאמינה בדברים כאלה”,ו אני לא אזדהה שלא יאשפזו אותי”, מספרת כי

בנסעה צפונה הבחינה החל מקיבוץ געש ב3 אורות צהובים בוהקים.

בתחילה לא ייחסה לדבר חשיבות. בהמשך הנסיעה ראתה ששלשת האורות שניצבו אופקית ממשיכים לנוע צפונה במקביל למסלול נסיאתה. לדבריה, האורות היו גדולים יחסית ודמו ”לאורות רחוב”.

כשעברה מול זיכרון יעקב ראתה שלש מכוניות שעצרו אשר נוסעיהן הביטו באורות.

כשהגיע לחיפה נתגלו לעיניה עוד 3 אורות במבנה אופקי שהיו שנראו במרחק מהאורות הראשונים.

היא מדגישה, שהמרחקים בין האורות כל הזמן היו במרחק שווה.כשהתבוננה לכיוונם הבחינה ב ”קוי מתאר” בין שלשת האורות שראתה לראשונה. היא מתארת את המראה ;” כאילו היה הטל של אורות על גוף”. ששת האורות כבו בסדר, תחילה 3, אח”כ שניים ואחד אחד. התצפית התקיימה בין השעות 21.00 ל22.00. להערכת העדה, האורות נעו בגובה הנמוך מגובה טיסת מטוסים.