שני, 15 מרץ 2010 06:57

עדויות מיוחדות מהגל של שנת 1996

מתוך ביטאון 26 ינואר 2000

תל אביב 7.8.96

מספר משה סויסה, מוזיקאי במקצועו, בן 25. ” ישבתי על החוף באזור תל ברוך. השעה הייתה חצות וחצי לערך,כשהבטתי לכיוון הים.

פתאום הופיע שם מתוך החושך,מולי,משהו שהדליק אורות בצבע ירוק מוזר מאוד. זה זרח כמו שמש.

צורת הדבר הייתה כמו חצי עיגול כשמצידו האחורי היה יותר חד מאשר צידו הקדמי. הגודל היה כמו אוטובוס. הוא ריחף בדיוק מעל למים.

חשתי כאילו מישהו אומר לי שהכל בסדר. הייתי רגוע,כאילו אין מה לדאוג ואין מה להתלהב.

האור הירוק השתנה במשך הזמן לאור יותר צהוב. המראה היה מולי בין 10 ל 15 דקות.

קיבלתי מידע רב, כאילו משהו עומד לקרות פה, להשתנות שינוי טוטאלי, כנראה לטובה. ” הם” יעזרו לנו.נודע לי ש ”הם משתמשים באנרגיה סולרית ובחלק ממולקולות האוויר למטרת הנעה ותנועה מהירה.

”הם לא מזדקנים ושולטים בזיקנה.

פתאום אני יודע אסטרונומיה ודברים שלא ידעתי קודם. יש קשר בין קיום האדם והדולפינים.” הם” יודעים את זה.”הם מתנגדים לתאוות ההרס, השליטה והכוח. אני יודע ע”פ סימנים בגופי שיש לי ייעוד”.

בים מצפון לנתניה 22.8.96

על המקרה סיפר לי דוד בעלים וקפטן של ספינת דייג גדולה בעלת שלשה מנועים וצוות של ארבעה מלחים. לדבריו שרת בעבר בחיל הים ובצי הסוחר.

השעה הייתה בדיוק 2.30 בדיוק ע”פ מבזק של גל”צ ששמע באותו הרגע. הספינה שטה במרחק של כ-1.2 ק”מ מהחוף באזור שמדרום לתחנת הכוח של חדרה ומצפון לבית הספר לשוטרים המצוי צפונית לנתניה.

אז נשמעה צפירה האומרת כי ציוד בספינה הפסיק לפעול. דוד עלה אל גשר הפיקוד וראה שהסונר, מד העומק ומכשיר הניווט הלווייני הפסיקו לפעול וגם כל המחוגים של השעונים הסתובבו הלוך ושוב.

הוא צעק אחורה לעבר המלח שלידו, אבל לא נענה, לכן הסתובב, הביט לעבר אחורי הספינה שהייתה בתהליך של גרירת רשת הדייג השקועה במים אשר הייתה במרחק של כ-450 מ’ מהספינה.

לתדהמתו ראה כי הים ”רותח” באזור שבין הספינה לרשת ולמעלה בגובה של כ-120 מ’ באוויר ראה עצם דמוי כדור בקוטר של כ-30 מ’ בצבע אדום צהוב.

הוא והצוות עמדו כמו משותקים והסתכלו. הכול היה שקט באופן מוזר ורק קול נקישות השרשרת הגוררת את הרשת (שמונעת ע”י מנוע דיזל) נשמע. ואז העצם עלה קצת למעלה ואח”כ במהירות ”של טיל” נעלם בשמים.

המים המשיכו לגעוש עוד זמן מה ונרגעו.מיד התקשר אל ספינת דבור של חיל הים שהייתה במרחק של כ-1.5 ק”מ צפונה ממנו. מהתשובה שקיבל ממנה הבין שהם מבולבלים ומזמינים מטוס ומסרבים לדבר איתו.משך התצפית הייתה כ-3 דקות.

כאשר הוציאו את הרשת מהים גילו כי כל הדגים היו מתים ו”ישרים” כאילו נאפו במקרוגל.הוא השמיד כ 700 ק”ג מהם באותו הלילה. מכשירי הספינה התקלקלו כולל המכשיר הניווט הלוויני. הנזק נעמד ע’י דוד לכ- 11000 דולאר. הוא סיפר שבמהלך התקרית רצה אחד המלחים לירות לעבר העב”ם באמצעות

אקדח רקטות אבל לבסוף לא ירה.

דוד נשמע לי נרגש ביותר והתקשה לספר את סיפורו. הוא ואנשי צוותו חשים חסרי אונים ומבולבלים.

דוד אמר ”חשתי כמו ילד מול חייל,האירוע שינה את כל חיי ‘

מפרץ חיפה 29.8.96

בין השעות 19.45 ל22.15 הופיעו עשרות אורות בצבע כתום צהוב מעל למפרץ לא גבוה אשר היו פזורים בגובה של כ-400 מ’ מעל לים לכל רוחב הגזרה. עוצמת אורם לעיתים התחזקה ולעיתים הועמה לסרוגין. בתחילה נראו רחוק יותר לכיוון עכו,ובהמשך מערבית יותר מעל למפרץ חיפה.

אני (א.ג)ובני משפחתי צפינו במראה ממרפסת הבית בנשר. חגי רואש חבר במרכז צפה במראה מכיוון גן העצמאות שבחיפה.גם צביה בן עמי ראתה את האורות מעכו.

בשעה 20.45 רואיינתי טלפונית בנושא העבמים לתחנת רדיו מקומית. תוך הראיון הסבתי את תשומת ליבם של המאזינים למראה. מפיק התכנית יצא ואישר שגם הוא ראה את האורות. בהמשך התקשרו אלי אזרחים רבים ודיווחו.על אותו המראה.

נתניה 12.10.96

מדווחת ליליאן המתגוררת בקומה השישית ולה שדה ראיה רחב לכיוון הים.

בשעה 21.00 לערך ראתה עצם הגדול מכוכב בצבע צהוב שאור מיוחד נבע ממנו.בהמשך ראתה שיצאו ממנו שני עצמים קטנים,כמו כוכבים קטנים שהסתובבו והתגלגלו בשמים. אחד חזר לעב”ם הגדול. ואז העב”ם שינה את צורתו לגוף דמוי משולש שממנו נראתה יוצאת קרן אור כחולה דקה שנראתה חוזרת אליו.

ליליאן סיפרה את פרטי המקרה תוך הפגנת רגשות אימה ואמרה שגופה מכוסה זעה קרה.

בעלה אישר את מה שסיפרה.

יישוב בהרי ירושלים 24.10.96

המדווחת א. מספרת שהלכה לישון עם מין תחושה של מאין הפנוט. בסמוך למיטתה חלון עם תריס, חשה שמשהו מושך אותה לשם. התבוננה דרך החלון ובחוץ ראתה מין עצם כסוף, מתכתי,מאין חרוט קטום שכאילו מחולק לשניים.בתחתיתו משמאל ומימין היו אורות אדומים. היה עוד מקור אור. הייתה לה הרגשה ”שמישהו מושך לה לעיניים” המראה היה חד וברור.הדבר ריחף וירד למטה,התייצב באלכסון ונעלם מאחורי בנין סמוך.

בתחילה הייתה רגועה,אבל בהמשך כשהתעוררה מה”הפנוט” הרגישה פחד.קראה לחבר שישן בחדר הסמוך. הביטה בשעון, השעה הייתה2.45. לאחר שנרדמה זוכרת שראתה מאין קוביות אור שסורקות את פניה בחלום. כאשר התעוררה הביטה שוב לעבר החלון ושם ראתה ;”כאילו ניירפקס ששלחו מהשמים שעליו כתוב כאילו כתוב בעשן.זה היה ענק, לאורך כל השמיים כעין מגילה”.

אילת 30.10.96.

הנערות הילי דונלן וענבל גרוסמן חזרו מהמרכז לאומנויות לעבר ביתן.

לפתע שמעו כמו קולות של מתכת שמתנגשים.הן נבהלו וירדו במהירות לכביש. מולן ראו עמוד אור בצבע תכלת שהתקדם כשהלכו ועצר כאשר עצרו.

הדבר הזה,אח”כ טס לעבר הגבול וחזר דרך אזור המלונות מעליהם ביצע סיבובים.כאשר היה קרוב,היה אורו לבן צהבהב וכאשר היה בשמים נראה כמו עמוד כחול.

ברגע שקרבה אליהן מכונית נעלם מאחורי הר ואח”כ חזר.האור שלו היה מכאיב לעיניים. העדות מוסרות

שכאשר היה קרוב לא יכלו לזוז.אמרו ”היינו בשוק ”.
עדכון אחרון בתאריך שני, 15 מרץ 2010 07:00