המאמר פורסם ב25.3.09 והינו המשך לכתבה של בועז ביסמוט שפורסמה יןמים קודם .
בה ניכתב כי משרד ההגנה הבריטי פירסם 1000 עמודים של מסמכים החושפים מאות מקרים של דווחים על הופעות עבמים בתקופה שבין השנים 1987 ל1993 וכי ישנן עדויות רבות של אזרחים בריטים הטוענים כי באו במגע עם עבמים.
מסופר כי באחד המיקרים צולם העבם וניראו מטוסי קרב בסביבתו.
מר קמין החליט מטעמים השמורים עימו כי “בכל המסמכים שפורסמו עדיין אין הוכחה חותכת לקיומם של העבמים”. כן קבע נחרצות מהירהורי ליבו כי אין בדוחות “מאומה”.
אם כי הוא תוהה מדוע סווגו “החקירות והבדיקות כסודיות”.
הכותב קובע כי היה שיא בהופעות עבמים בשנות ה80 אמירה שהינה בדיוק ההפך מהאמת. דווקא באותן השנים הייתה ירידה בכמות הדיווחים.
הוא קובע כי “פרות מתו בלי סימנים חיצוניים”. כל מי שלמד על התופעה יודע כי היא מאובחנת דווקא על ידי סימנים מובהקים של חתכים ישרים אבדן הדם ועוד.
בקלות דעת ובזילזול הוא מתאר את קרבנות החטיפה “כאזרחים שנימצאו מחוץ לעיירות פסטורליות” אבל כותב כי “זכרו היטב את הניסויים הרפואיים שנעשו בהם בידי החיזרים”. בנוסף הוא מכפיש אותם בכינוי “רודפי פירסום”.
קמין מודה כי “יותר מרבע מליון בני אדם טענו בתוקף כי ראו או נחטפו או שוחחו עם חייזרים”.
את כל המחקרים בנושא הוא מכנה “מחקרים פסבדו מדעיים”. מענין מנין שאב אמונה זו.
האם קרא את כולם ובדק. קרוב לוודאי שלא .
הכותב מתעלם לנוחיותו מתוך והתנשאות מעדויותיהם של אלפי אזרחים על מפגשיהם עם כלים חוצניים ואף מהעובדה שממשלת בריטניה מודה בפומבי שהיא חוקרת את התופעה זה עשרות שנים.
אחד משיאי הבידיון במאמר הנה האמירה “פעם אחר פעם הוכחו הצילומים כמזויפים”.
כאן מתגלה בורותו המוחלטת של הכותב בנושא שעליו הוא כותב.
כל מי שרוצה לדעת יווכח שישנם מאות ואולי אלפי צילומים אשר ניבדקו במעבדות
המיתמחות בכך אשר קבעו שהצילומים אמיתיים.
את אלה היודעים את האמת על התופעה מכנה הכותב “מאמינים”.תכנו של המאמר מגלה כי דווקא זה שכתב אותו הוא המתבסס על אמונה בגלל בורותו בנושא כתיבתו.
זהו מאמר ריק שערכו היחיד הנו כיסוי שטח של עיתון במילים.