ראשון, 09 דצמבר 2012 11:00
עב”מים מצפון לנהריה
העד גבר בשנות ה-50 לחייו תושב נהרייה.
בשנת 1988 בחורף, במזג אוויר קר. בשעה 9 בבוקר בעת ששהה במפעל “ישאסבסט” המצוי באזור התעשייה הצפוני של נהרייה, יחד עם עובד נוסף והמהנדס היו בחצר, הבחינו לפתע מצד מערב בעצם מעוגל הנע לקראתם בגובה כ – 200 מטר מעל לקרקע. העצם היה בגוון מתכתי בוהק דמוי נירוסטה וביצע סיבוב סביב עצמו. הייתה לו מעין אנטנה בצידו התחתון דמוית כידון שאורכה פי 3 מאורך העצם. תוך שהוא מסתובב נתגלה גם צד כהה יותר שלו.הוא נע במסלול עקלתון וריחף זמן מה מעליהם וגם התנודד מעלה ומטה בצורה אנכית. לאחר מכן טס לכיוון רכס ראש הנקרה שם נע הלוך ושוב ואז חג מעלה ומטה ונעלם מעל לרכס לכיוון לבנון.
מפגשים מ”הסוג הראשון” מלפני 21 שנים
בלילה שבין ה 12 ל13 בנובמבר 1974 התכוננה העדה אורנה שטיינר למבחן בכימיה. “הייתי אז תלמידת תיכון וגרתי בשכונת רמת אילן מול אוניברסיטת בר אילן. לפתע סמוך לשעה 01:00 בלילה שמעתי רעש הדומה לזה של צפירות אמבולנס או מכבי אש. לשמע הרעש, קמתי ופתחתי את התריס שבחדרי, משם ראיתי גוף מואר בשמיים שהופיע לפתע מלמעלה ונעצר במרחק שקשה להעריכו, בהערכה גסה שהה כ- 100-200 מטר מהקרקע. זכורה לי צורתו האליפטית והאור שבהק ממנו. הגוף נשאר במקום קבוע כ- 2-3 שניות ואז נסק בצורה אלכסונית כלפי מעלה, עד שנעלם מעיני שוב תוך 2-3 שניות נוספות. תיארתי לעצמי שמדובר בעב”ם ואף עקבתי באמצעי התקשרות ביום שלמחרת, אך לא מצאתי בהם כל אישור לשראיתי”.
מפגש “מהסוג השלישי” בצריפין
האירוע קרה בתחילת קיץ 1967 בסמוך למפעל צנרות ליד בסיס צריפין, במקום המכונה סרפנד אל עמר.העד היה בן 27 ושירת בקבע. הוא התגורר במבנה בתוך פרדס. השעה הייתה בערך 9 בערב. הוא יצא מהמבנה וירד שתי מדרגות לעבר החצר. לפתע ראה עצם מואר באור לבן כאור הכוכבים מתקרב במהירות עצומה מן השמיים. העצם קרב לקרקע והאט, עצר ואח”כ ירד בעדינות ונחת. גוון העצם השתנה לאור חלש יותר. דלת מלבנית נפתחה ממנו ומדרגות הוצאו ממנו לעבר הקרקע. העצם היה דמוי סטורן כמו ביצה עם חישוק רחב שעליו הבחין בחלונות מלבניים.העצם היה במרחק שבין 10-20 מטר מהעד ששמע בתוך ראשו כי הוא מוזמן להיכנס ושם יראה דברים חדשים ויקבל מסר להפצה. הנימה של המסרים הייתה ידידותית ומזמינה. הוא התקרב לעצם ונכנס לתוכו שם ליד הפתח היו 3 חוצנים נמוכים כ- 1.2 מטר גובהם עם ראש ועיניים גדולים. גוון עורם היה כסוף- אפרפר כצבע כרום וחלק חסר שיער.העד התרשם כי אחד החוצנים הינו המפקד, שצורתו לא הייתה שונה מיתר החוצנים.כשניכנס ראה שולחן בידקה והבין כי יש כוונה לנתחו. זה גרם לו לפתח התנגדות חזקה, הוא התחנן שלא יעשו בו דבר. להערכתו האירוע ארך כחצי שעה. כאשר יצא מהכלי והלך אחורה כשפניו כלפיו כאילו נסוג מפניו, יצאה קרן אור מהכלי ופגעה בחזהו וובבטנו והטיחה אותו לתוך הבית.מאז הוא סובל מכיב קיבה ורמת זיכרונו שהייתה גבוהה במיוחד פחתה. העד מועסק זה שנים רבות במפעל ביטחוני. הוא הביע את רצונו לעבור היפנוזה על מנת לברר את המקרה.
חללית מעל כביש חדרה- זיכרון יעקב
בשנת 1991 בשעה 4:30 לפנות בוקר יצא לעבודה העד המשמש כנהג תובלה בדרך כביש החוף. במהלך הנסיעה בכביש שבין חדרה לזיכרון יעקב ממול לארובות תחנת הכוח של חדרה, הוא ראה נקודת אור גדולה ואדומה. הוא כיבה את אורות הרכב אך הנקודה המשיכה להקרין כלפיו, הוא חשב שאולי היא השתקפות אור בשמשות הרכב. אז נקודת האור החלה להתמקד בכביש והתברר לו שאין מסובר בנקודת אור אלא בכלי טיס בגודל 15-20 מטר שטס מעל למכונית בגובה כ- 150 מטר מפני הקרקע. הכלי החל לטוס במהירות ועקף את המכונית ונעצר באוויר. הכלי היה בצורת ביצה. בזנבו היה אור אדום ובצדדיו קרנו אורות בצבעים שונים.הכלי עמד כ- 5 דקות באוויר ופתאום , תוך שניות בודדות, במהירות וללא רעש הכלי נסק ונעלם.הוא סיפר לנהג משאית אחר שגם הוא עבר במקום אך זה לא הבחין ולא ראה דבר. עד היום בעודו נוסע בכביש זה הוא ממשיך להביט לשמיים לבדוק אם שוב יבחין בכלי.
גוף זהוב זוהר מעל צומת מורשה
בשנת 1991 בתקופה שלאחר מלחמת המפרץ, באמצע החורף במזג אוויר של טמפרטורה נמוכה ביותר, ביום ו’ אחרי חצות הלילה, העד חיים זמיר מבית זית היה בנסיעה במונת מפתח תקווה לרמת השרון. בצומת מורשה, במקום גבוהה המשקיף על הנוף ראה כיצד פתאום גוף דמוי שמש ענקית עולה למרכז השמיים ומתקדם מזרחה לכיוון ההרים. צבעו היה צהוב- זהב כמו זהב מותך. צורתו הייתה עגולה והזכירה לעד שמש. לגוף המעוגל הייתה זווית שנטתה מערבה, ממנו יצא שובל של עשן אדמדם שמורכב מכוכבים זעירים שנעו בתנועת ספירלה פנימה והחוצה.למרגלות ההרים של ראש העין הכדור נעלם והשאיר מאחור שובל ארוך למשך זמן קצר.הוא זוכר כי ברגע שהבחין בגוף עצם את עיניו ושאל את נהג המונית “האם זה עוד פה?” והנהג ענה לו שכן. כשפתח את עיניו ראה שוב את העצם הענק, צבעו וצורתו השאירו עליו רושם כה עז עד כי הביאו מלשינוי השקפתו ביחס למשמעות חייו ומהות קיומו ולתהליך מתמשך שנמשך לאורך שנים של שינויים בצורת חייו.