סוזי, אם לבנות נשואות, ישבה מול הטלויזיה והמתינה לתחילת תכנית בערוץ ויוה.
השעה היתה 22.45 כאשר מול עיניה הופיע לפתע עצם דמוי צלחת, שריחף בתוך החדר בין הספה לטלויזיה. כשהביטה לעבר החלון הפתוח, ראתה שם עוד עצם דומה ”תקוע” בתוך רשת החלון.
גודל הכלים היה כגודל צלחת אוכל. הם היו שקופים אבל הפיקו מתוכם אור אדום חזק כמו אור יותר חזק משל ניידת.
לדבריה מעולם לא ראתה אור כזה. בתוך העצמים הבחינה במשהו שאינה יכולה להסביר ולתאר.
מבוהלת, משותקת ורועדת מפחד התקשרה לקרוב משפחה בחיפה וסיפרה לו את מה שקורה.לאחר 2- 3 דקות נעלמו שני העצמים.
סוזי המשיכה לדבר בטלפון במטרה לנסות ולהרגע.לאחר כ-5 דקות חזרו לפתע שני העצמים ושוב האחד
”נתקע” ברשת החלון והשני ריחף מולה,ובעיקר נע בסמוך לשקעי החשמל שמאחורי הטלויזיה.
שוב הם עזבו את דירתה. תוך שהיא מדברת בטלפון הם חזרו בשלישית. הפעם אמר לה קרוב המשפחה; תקחי מצלמה ותצלמי אותם. בתשובה אמרה;”אני לוקחת את המצלמה עם הפלש”. באותה השניה, שני הכלים נעלמו ולא חזרו יותר.
סוזי אומרת שבעת המקרה;” הייתי כולי רועדת, הלשון נדבקה לי לפה”. לדבריה הצלחת שניתקעה ברשת הייתה פחות זוהרת מזו שנעה בסלון. המקרה אינו מש מזיכרונה וללא הרף היא משחזרת אותו לעצמה. מאז אינה מסוגלת לישון, שוחחה עליו עם בנותיה בחו”ל, פנתה לקו סיוע פסיכולוגי ולעיתונות המקומית.
כשבדקה את רשת החלון לא מצאה עליה שום נזק או סימן.