הישראלית שנחטפה על ידי חוצנים
הקדמה
ג’והן אדוארד מאק שרת כפרופסור לפסיכיאטריה בבה”ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.זכה בפרס פוליצר בשנת 1977.
החל לחקור את תופעת החטיפות של בני אדם ע”י חוצנים ולהתייחס אליה לאחר שמצא שסיפורי הקרבנות היו עקביים ודומים למרות שלא הייתה ביניהם שום תיקשורת. הפרטים אשר מסרו לא תוארו מעולם בתקשורת או בספרים וכללו גם את דרך העברתם אל תוך הספינות ופרטים על המעשים אשר עשו בהם החוצנים.
לאחר מחקר במשך שלש וחצי שנים, החל משנת 1992 פרסם את הספר הראשון על ממצאיו. הוא מבוסס על 76 נבדקים שגילם בין שנתיים לחמישים ותשע שנים ארבעים ושבע נשים ועשרים ותשע גברים שביניהם היו סטודנטים, עקרות בית, פקידות, סופרים, אנשי עסקים, מומחי מחשבים,מוזיקאים, פסיכולוגית,מנהל מועדון לילה,סוחר.עובד סוציאלי, עובד בח’ לכח אדם ועובד בח’ לאספקת גז. לא נמצא שום מאפיין זהה בקבוצת הנחקרים והם שייכים לכל קבוצות האוכלוסיה.
מאק הגדיר את מצבם כקרבנות לארוע טראומטי. רובם הצליח להסתגל למצבם. לא נמצא ביניהם אפילו אחד שהוגדר כחולה נפש הבדיקות לא מצאו אצלם כל סימן למשקעים או הפרעות נפשיות שנגרמו בעקבות החטיפה והנזק הוגדר כהטרדה אשר נגרמה ע”י חוויה.
פרופסור מאק לא מצא ביניהם אפילו אחד אשר המציא את הסיפורים מדמיונו כדי להסיג מטרה כל שהיא.
הנחקרים דיווחו על מאורעות בעלי מאפיינים אמיתיים תוך פרוט רב. היו ביניהם כאלה אשר גילו סימנים פיזיים על גופם אשר קשורים לחטיפה.
התברר שהם נלקחו בניגוד לרצונם על ידי חוצנים שלעיתים העבירו אותם דרך קירות ולעיתים עשו בהם פעולות של ניסויי רביה.
במקרים בודדים נמצאו עדים בלתי תלויים אשר ראו את לקיחתם של הנחקרים. ארועי החטיפה נקשרו לעיתים בו זמנית לראיה של כלים חוצניים על ידי חבריהם, בני משפחתם, אנשים מהקהילה ולעיתים דווחו באמצעי התקשורת.
מאק השתמש באמות מידה מחמירות ביותר במהלך חקירתו.
תהליך החקירה התחיל בראיון בן שעה וחצי לשעתיים שבאמצעותו נעשה אימות לשם ברור האם הנחקר
יוגדר כחטוף. לעיתים הוזמנו גם בני משפחתו לשיחה.
פרופסור מאק השתמש בהפנוזה רפואית לבדיקות שערכו בין שעה לשמונה שעות.הוא מצא שלעיתים הנחקרים זכרו פרטים רבים מאד על החטיפה גם ללא היפנוזה.
החטופים חשו שכמעט כל החסמים שמנעו מהם לזכור מקורם בחוצנים אשר חסמו את זיכרונם.
הנחקרים דיווחו למאק שהחוצנים המשיכו ליצור איתם קשר תכוף על מנת להזכיר להם לעליהם לשכוח ולדחוק מזיכרונם את הארוע שחוו.
הרגרסיות שביצע מאק התאפיינו בגילויים עזים של פרצי רגשות ששאבו מהנחקרים כוחות רבים.
נימצאו ; עליה בלחץ הדם , בדופק, הובחנו רעידות וכיווצי שרירים. הנחקרים ביטאו ריגשות כעס, פחד, אימה ועצב. שבעוצמתם לא דמו לדבר שמאק ראה קודם לכן בשנות עבודתו.
בבדיקות השתתפו גם עוזריו באוניברסיטה . הן גם הוקלטו.הנחקרים המשיכו להיות במעקב גם לאחר גמר הטיפול.
פרופ’ מאק מצא שהיו משפחות שחוו חטיפות במשך דורות. ושגם ילדים בני שנתיים היו קרבנות לחטיפה.
המאפיינים לחטיפת ילדים שמצא היו : העלמות לא מוסברת לזמן לא ארוך. הילדים סיפרו שחשו בנוכחות בחדרם. סיפרו על יצורים קטנים המתגלים בפתאומיות בחדרם. כן היו דיווחים על הבזקי אור בחדרם.
הוא כותב ש ” התופעה חודרת ישירות לחיינו ולעולמנו הפיזי ”. וש ” תפיסת העולם המערבית מתחילה לגלות קשיחות אשר דומה לתפיסת העולם הדתית ” .
מאק הגיע למסקנה ש ” החוצנים יכולים להופיע בעולמנו וצורתם כפי המתואר ע”י החטופים. הם מתקדמים מאיתנו ויכולים להגיע לכאן ” .
בשנת 1995 פורסמו בעיתון טיים של ניו יורק חמשת הסימנים הבסיסיים לחטיפה שגילה פרופסור מאק והם ; 1.הרמה הגבוהה של הזיכרונות המפורטים אשר מסופרים בלויית מטען רגשי כבד השווה להתנסות אמיתית על ידי עדים מהימנים.
2. חוסר בסימנים להפרעה נפשית ורגשית.
3. שינויים פיזיולוגיים בגוף החטופים.
4. שייכות לתופעת העבמים המאושרת ע”י עדים אחרים ואף לעיתים מקרים שהקרבן עצמו לא יודע אליהם.
5. דיווחים על חטיפת ילדים בגילאים מוקדמים.
המקורות ; הספר HUMAN ENCOUNTERS WITH ALINES ABDUCTION של ג’והן מאק.
ביטאונים מס. 24 ,45 .
הספר העבמים השנים האחרונות.
החטופה אווה
————-
המידע המופיע כאן תורגם מסיפרו של מאק בהוצאה בשפה הרוסית.
המקרה נבחר מתוך סיפורי החטופים שבספר בשל הקשר הישראלי.
אווה נשואה, אם לשרה ולאהרון. נולדה בישראל ושרתה בצה”ל. מתגוררת משנת 1985 בארה”ב.
הגיעה אל מרפאתו של מאק בהרווארד באוקטובר שנת 1992 משום שחוותה חטיפות רבות ע”י חוצנים.
במהלך חייה התגוררה במדינות רבות בשל עבודתו של אביה.
היא זכרה שעוד בהיותה בת 4, בשנת 1964, בישראל, נחטפה. זכרה ” גמדים ” שגובהם כמטר בעלי עור חום כהה ומקומט שראשיהם ” משולשים ”. שעמדו ליד מיטתה ובדקו אותה כשהיא מנועה מלזוז ולהשמיע קול. זכרה שהם ניכנסו דרך הקיר ונעלמו עם כניסת אימה לחדר.
אווה ניהלה יומן כל חייה שבו רשמה בפרוט את חטיפותיה.
תוך רגרסיה שעשה לה פרופסור מאק סיפרה שסמוך לביתה בלונדון, מעל לשדה היא רואה ספינת חלל נמוכה שמתחתיתה יוצאות ” להבות אש ” שצבעה אפור ושבהקפה חלונות מוארים.
כחיילת ביחידת נ”מ, בזמן תורנות שמירה,נרדמה ב 3 בלילה והרגישה ריחוף וקול קורא המזמין אותה לבוא איתו, מתוך פחד סרבה.
בילדותה המוקדמת, בישראל זכרה יצורים אפורים וספינה ענקית דמוית פעמון שבתחתיתה חישוק מסתובב שממנו נובעת קרן אנרגיה אשר שימשה להכנסתה ולהוצאתה מהספינה. זכרה שראתה 3 יצורים לבושים בחליפות בצבע שחור ירוק וחגורות שחורות שראשיהם הקרחים היו דמויי אגס, שעיניהם כהות ואפיהם שטוחים, שאחד מהשלשה היה נמוך מהשניים. זוכרת שנרדמה והתעוררה מקול של זמזום וראתה את ”הגמדים ” מביטים אליה דרך סורגי מיטת התינוק. זכרה שהיצורים נעו לעברה בהחלטיות והתעלמו מאחותה שישנה לידה. זכרה שהיצורים התלחשו. אז ביצעו החוצנים בדיקות בגופה בעזרת מכשיר דמויי מחט.זכרה חטיפה בישראל שבה נשאבה כשגופה מונח על כמעין אלונקה כשהיא מונפת מעל לרחוב אל תחתית הספינה שממנה יצאה קרן אור אשר הסתובבה במעגלים.זוכרת שהביטה אל מרפסת ביתה מגבוה וראתה את בתיה הקטנים של העיר. אז חשה אי הבנה ואימה. היא הובאה אל מין מעבדה, שם הושכבה על שולחן.סביבה היו ” אנשים ” מסביב ראתה הרבה ציוד עם הרבה ” כפתורים צבעוניים ” ירוקים ואדומים שנדלקו וכבו. אחד היצורים הסביר לה שאין בכוונתם להזיק לה .אבל נראה היה שהבדיקות נעשו בדרך אגרסיבית מדי והממונה החוצני הגיע והפסיק את התהליך. אווה הוחזרה באמצעות קרן אל מיטתה. זכרה שהיצורים שהחזירוה עמדו סביב למיטתה לוודא שלא ניזוקה.
אווה זוכרת שעברה בבגרותה לפחות עשרה ארועי חטיפה.
סיפרה שספר בשם ”ציפור הנפש ” שקראה בילדותה בארץ השפיע עליה רבות.
אווה שלחה לפרופסור מאק משלוח מנות לפורים. הזכירה שברצונה לנסוע לישראל.
היא החלה ללמוד ריפוי אלטרנטיבי כחלק ממשימתה לעזור לאנושות.
נאמר לה שהחוצנים היו כאן תמיד ויחסה של האנושות כלפיהם נקבע על פי רמתה האבולוציונית. עכשיו עדיין אין רמתנו מאפשרת לנו לראות את החוצנים. נאמר לאווה שהדרך הנכונה ללמוד על החוצנים אינה הדרך של חיפוש הוכחות פיזיות.
אווה למדה שחייה כאן משרתים משימה גלובלית ושעליה לשמש כצינור מידע ממקור עליון לאנושות.
היא יודעת שהחוצנים מחקו מזיכרונה פרטים רבים. היא גם חושדת שהם השתילו בראשה שתל אשר בעזרתו מתאפשר להם לאתרה בכל עת.
בלילה שבין ה-14 ל-15 לאפריל 1993 התעוררה וראתה בחדרה מלבן זוהר ירוק בהיר שהיה פתח למימד אחר.אז ראתה ליד מיטתה שני יצורים לבושים לכן שנראו לה מציאותיים ואמיתיים.
השתתפה בקבוצת תמיכה לחטופים שארגן מאק.
במקרה אחר שחוותה זכרה חוצנים הלבושים בגלימות אפורות ארוכות שכופתרו באמצעות הרבה
”כפתורים ” מאחור.אז התעסקו עם מח העצם שלה.
פרופסור מאק סיווג את המידע המתקבל לשלושה מישורים. במישור הראשון נמצא מידע שמתחבר למה שידוע ואפשרי להסבירו בכלים הידועים, כספינות חלל יצורים מכוכבים אחרים, מכשור דמי מחשבים וכו’.
במישור השני סווגו תופעות הידועות אבל המדע לא מצא להם הסברים כשתלים, הנפת בני אדם וכו’.
ואילו במישור השלישי רוכזו מידעים על תופעות זרות לעולמנו והקשות להבנה ולקבלה ע”י המדע כגילגול נשמות,ממדים אחרים ועוד.
מידעים מהמישור השני
———————- אווה סיפרה בעת הרגרסיות וההיפנוזות על חייה בגילגולים קודמים במקומות, בתקופות ובגופים שונים שבהם עסקה בפעולה למען קידמה, שוויון והרמוניה ביחסי האנוש. לדבריה זאת המשימה שנשמתה התחייבה לבצע במשך כל גלגוליה.
אווה סיפרה במהלך רגרסיה שביצע מאק שבמאה ה- 13 חייתה בגופו של סוחר עשיר במרוקו שהשקפת עולמו הביאה אותו לפעולה למען שיויון בין בני האדם. הוא אירגן וקומם את התושבים נגד הנהגה מושחתת של משפחה שלטת. פעל להפלת שילטונם.כתוצאה מבגידה נאסר והוצא להורג בעריפה.
אווה סיפרה שהחוצנים חפצים בהרמוניה ואין להם שום רצון לקחת משהו מכדור הארץ. הם מעוניינים ללמוד את האדם ומחפשים דרכים לתקשר איתנו.
אווה מסרה שגם בגילגוליה הקודמים חוותה חטיפות. נזכרה שבשנת 1652 חייתה כבן בגיל 5-6 שהתגורר עם אביו בבקתה בהרי אירופה.נתנה תאור מפורט של בגדי שניהם שכללו כומתות. ספינה דמוית צלחת הופיע והוא נלקח ע”י חוצנים אל תוכה. כשהספינה התרוממה ראה את אביו למטה בוכה על עזיבתו.
אווה מסרה שהדרך הנכונה ללמוד על החוצנים אינה הדרך הפיזיקלית.
היא הדגישה שחייה מתנהלים בשני מימדים. כאן ובמימד שאין בו רצף של זמן.
מידעים מהמישור השלישי
————————-
פרופסור מאק מביא כאן מידע הרחוק מהשיח המדעי העכשוי. כתב שאווה מסרה שקיימים מימדים שונים ושישנם עולמות בתוך עולמות אחרים שכדי לעבור ביניהם נחוצות אנרגיה ומהירויות עצומות.
בעת מעבר ממציאות אחת לאחרת בן האדם חווה התכווצות והתפשטות במקביל. היחיד הוא חלקיק של הכל ומנגד הכל נמצא בתוכו. בזמן מעבר היצור ” נמחץ ” לנקודת גודל זעירה ביותר.
החוצנים מגיעים אליה מממדים אחרים המצויים מעבר לגבולות הפיזיים הנורמליים של המרחב.הם מסרו;
” איננו שייכים לזמן ולמרחב ואנו חסרי צורה ” . ” אנחנו יכולים להגיד אנחנו או אני שזה אותו דבר ” .
” אנחנו זה הכל ”. זרם המידע אשר החוצנים משדרים גבוה ואינטנסיבי ביותר ולכן הם מוסרים אותו בפעימות. בעת פגישות אווה עם החוצנים העבר ההווה והעתיד מתקיימים בעת ובעונה ולנצח.
החוצנים מחפשים דרכים לתקשר עם האנושות ברמת הדיבור בשונה מהתקשורת שלהם באמצעות תדרים גבוהים.מראם החיצוני נוצר בשביל להיכנס אל המימד שלנו.
במקום שממנו הם באים אין שום צורה פיזית.יש להם את היכולת להשתנות לצורות פיזיות שונות.
תמונתו של ד”ר ג’והן מאק:
