שלישי, 23 אוקטובר 2012 08:08
הרובוט במושב יציץ
מושב יציץ נמצא כחמישה ק”מ מזרחית לרחובות. ב- 26.12.94 בשעה 21:00 לערך התארח הרצל סטיני בביתה של משפחת עזרא, המצוי בקצה המושב. חלונות הבית רעדו לפתע כאילו טרקטור עובר לידו, אולם לא נשמע כל רעש פרט לזמזום חלש (לדברי שרה עזרא המארחת) כפי שנמסר לי טלפונית (א.ג). הרצל פתח את דלת הבית ויצא לרחבת הכניסה, אח”כ מיד חזר, נעל אחריו את הדלת ולחש לדני עזרא בהיסטריה “בוא תראה מה זה”. הם פתחו את שלבי התריס, דני הסתכל לשנייה ואח”כ סגר את עיניו ולא רצה להביט עוד. מה שהם ראו הייתה דמות גבוהה מתהלכת מולם. הרצל המשיך לעקוב אחר היצור עד שזה נעלם משדה הראייה שלו.
(הדברים פורסמו ב”על המשמר” ב- 6.1.95 כשהכתב והצלם שלו שהו ביציץ לילה שלם)
צורת הרובוט
עפ”י התיאור של הרצל סטיני כפי שפורסם בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה, היה זה יצור דו-רגלי בגובה של 3.50 מ’ וברוחב של 1.5 מ’, בעל פנים גדולות שלרוחבן מנצנצים שישה עד שמונה מוקדי אור. גופו היה עשוי מקשה אחת כמו היה יצוק או עטוי שריון שצבעו היה בגוון זהב-מט. הוא הלך הליכה מכנית בצעדים גדולים ובמהירות של אדם רץ. הרצל לא הבחין בידיים.
העקבות
לאחר יומיים הגיעה המשטרה שהביאה איתה גשש בדואי של משמר הגבול. הגשש אמר “לא ראיתי כזה דבר בחיים שלי, זה דומה לסוס אבל הולך על שתיים”. אורך העקבות היה כ-8 ק”מ. לא נמצא שום סימן חריג במקום שהתחילו ובמקום שהסתיימו העקבות. משטרת רחובות הגדירה את האירוע כ”לא ברור”. העקבות היו דמויי משולש כמו רגל של ברווז כשאזור העקב נמצא בקודקודו האחורי. הוא מצא כי רוחב העקבות המקסימלי היה כ- 14 ס”מ ואורכם הגיע ל- 18 ס”מ. הם הוטבעו עמוק יותר מאשר רגל אדם בקרקע יבשה. בקרקע לחה וחרושה הגיע עומקם לכ- 30 ס”מ. היצור הלך בקו ישר ואת הפניות בצע בזווית. לא נמצאו סימני עצירה לכל אורך מסלול העקבות. היצור התחשב בעת הליכתו בשבילים ובשטחים מעובדים שאותם הקיף בשוליהם. העקבות בתחתיתם היו שטוחות ולא נמצאו בהן סימני אצבעות או דוגמאות לסוליה. עומק העקבות מצביע על יצור בעל משקל בן כמה מאות ק”ג.
שבוע לאחר המפגש סבל הרצל סטיני מכאבים בצד גופו השמאלי ונמצא כי הוא סובל מדלקת בכליות. הוא ביקר בביה”ח וטופל במשך יומיים (על כך סיפר ברדיו ב- 10.1.95).
הרצל מספר שכשראה את הרובוט חש מעין קרינת חום ודני עזרא המארח שהביט בו לשנייה סיפר כי כמעט שהתעלף באותו רגע. שניהם ויתר בני המשפחה התקשו לישון בלילות.
למקור נוסף לאירוע הפאראנורמלי נתוודעה גם משפחת סעדה. קובי ועמיחי סעדה, אחים תאומים מהמושב התכוונו לצאת ללוות את חברתם לביתה בליל ה-26.12.94, במהלך הלילה של הופעת “הרובוט”. ב-19:30 עוד בהיותם על המדרכה שבכניסה הראשית לביתם הבחין עמיחי במחזה מיוחד: “עצם קופץ בשמיים”,שהבהב ונצנץ בתנועות מנתרות ולא מסודרות במשך 10 דקות. הכיוון שבו נצפה העב”ם הוא למעשה המרחב האווירי של חיל האוויר בתל נוף. למחרת בבוקר במרחק של 100 מטר מביתם מצאו התאומים עקבות דומות לאלו שהוטבעו ליד בית משפחת עזרא שהיווצרותם נעשתה בצורה מדויקת וחלקה בניגוד למוכר ע”י בעלי חיים ידועים כגון בהמות, העקבה שהותירה ההטבעה מעידה על חדירה לאדמה ושליפה אנכית של אותו אמצעי. העב”ם חזר גם בלילה הבא באותה שעה ושוב משך הצפייה בו היה 10 דקות. ב”על המשמר” מסופר כי במשך ימים ארוכים לאחר האירוע כלביהם של 2 המשפחות מסוג רוטוויילר בוגר שמופקדים על שמירת משקי המשפחות שינו את התנהגותם הפסיקו לנבוח ורבצו נפחדים ומדוכאים.